בישראל זכה המבצע לתמיכת רוב המערכת הפוליטית בישראל, כולל השמאל המתון. מרצ, חד"ש והמפלגות הערביות הביעו התנגדות. כמה גורמים בשמאל הישראלי טענו שמדובר ב"מלחמת בחירות" אשר מטרתה להחליף את סדר היום החברתי-כלכלי בסדר יום ביטחוני, וכן שהמבצע לא יועיל לישראל בטווח הרחוק.
המבצע החל לאחר התדרדרות ביטחונית בגזרת רצועת עזה בשבוע שקדם לו. ביום שלישי, ה-6 בנובמבר נפצעו שלושה חיילי צה"ל לאחר שהופעל נגדם מטען חבלה סמוך לגדר המערכת. ב-8 בנובמבר, בפעולת חישוף בתוך רצועת עזה, ליד חאן יונס, במהלכה פוצצה מנהרת נפץ, נהרג נער פלסטיני בן כ-13 בחילופי אש. ב-10 בנובמבר בוצע ירי טיל נ"ט מסוג מילאן על ג'יפ סיור צבאי, בתגובה הפציץ צה"ל ברצועת עזה, הפצצות שגרמו להרג של שבעה פלסטינים, מהם חמישה אזרחים. באותו ערב החל ירי רקטות ופצצות מרגמה אל עבר יישובים בעוטף עזה, לרבות אשקלון ואשדוד, ובלילה תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי מספר מטרות ברצועה. על פי דובר צה"ל, פעילות צה"ל יצאה לדרך בעקבות "המצב הבלתי נסבל בדרום הארץ ובמטרה לפגוע בארגוני הטרור הפועלים ברצועת עזה".
ההחלטה על המבצע נפלה בישיבה של פורום התשיעיה ב-13 בנובמבר. ההחלטה שהתקבלה לא פורסמה בציבור על מנת לשמור על חשאיותה, וכדי לשמור על גורם ההפתעה פורסמו בכלי התקשורת מסרים מפייסים אשר דיברו על תום סבב הלחימה, וכן הצהרות כלליות בלבד של שר הביטחון אהוד ברק והשר בני בגין על תגובה עתידית. בבוקר יום פתיחת המבצע יצאו ברק וראש הממשלה בנימין נתניהו לסיור ברמת הגולן, ובכך העבירו את המסר כי נושא הגזרה הסורית הוא שעומד בראש סדר היום, ולא נושא הירי מרצועת עזה.
מטרות המבצע
מטרות המבצע כפי שהוגדרו על ידי שר הביטחון אהוד ברק הן:
- שיקום כושר ההרתעה של מדינת ישראל.
- פגיעה משמעותית ביכולת הצבאית והארגונית של ארגוני הטרור בעזה.
- צמצום ירי הרקטות מעזה לעבר יישובי הדרום.
- הבטחת שקט לזמן ממושך לאזרחי הדרום במדינת ישראל.
